פרוטוקול מעי דליף

חדירות מעיים או תסמונת מעי דליף היא מצב בו רירית המעי נפגעת. במצב זה, חלקיקי מזון גדולים, חיידקים ורעלים סביבתיים מסוגלים לחלחל לזרם הדם ולגרום לבעיות בגוף – לתגובה דלקתית אלרגית וחיסונית. מאמר זה מפרט על אסטרטגיה של שימוש בתוספות שיעזרו לגוף לרפא ולאטום את רירית המעיים.

כמטפל, בכל פעם שיש לי מטופלים עם בעיות חיסוניות כרוניות כמו אלרגיות, דלקות כרוניות, מחלות אוטואימוניות וחולשה חיסונית כרונית אני תמיד חושד במעי דליף. הימצאותו של מצב זה, בו דרך המעי חודרים אל הגוף חלקיקים שונים משמעו שמערכת החיסון אינה נחה ונמצאת המצב תוקפנות (גבוה או נמוך) ללא הפסק, בשלב מאוחר מערכת החיסון קורסת גם היא מהפעלת יתר ואז המצב מורכב אף יותר.

רירית המעי מתפקדת כמו "בד גבינה / בד כותנה" דק. מאפשרת לחלקיקי מזון קטנים להיכנס לגוף (לזרם הדם) ומונעת כניסה מחלקיקי מזון גדולים, חיידקים, טפילי מעיים ושאר פסולת. במצב של מעי דליף "החורים" במסננת גדלים וחלקיקים גדולים ולא רצויים מצליחים לדלוף דרך המעי אל זרם הדם.

ישנם גורמים רבים התורמים להתפתחות תסמונת מעי דליף – עיקר הגורמים הוא כל מה שעלול להזיק לבריאות המעי.

במאמר זה, אני מפרט את השלבים שהמטופלים שלי עוברים בפרוטוקול המעי הדליף. חשוב להבין כי ישנה מידה עצומה של שונות מאדם לאדם, אך אלו הם היסודות הבסיסיים של פרוטוקול המעי הדליף ואני נותן עצות ספציפיות למטופלים שלי מה לעשות אם תסמינים מסוימים צצים לאורך הדרך.

דלקת מעיים ומעי דליף:

זיהום מערכתי הרג יותר אנשים בהיסטוריה של האנושות מכל דבר אחר. מערכת החיסון מתוכנתת כדי להילחם עד מוות כדי למנוע מזיהומים להשתלט ולהרוס את הגוף. המערכת הדלקתי של מערכת החיסון כ"צבא" של הגוף הוא גורם הכרחי לבריאות תקינה.

כאשר רירית המעיים נפגעת, חלקיקי מזון גדולים , חיידקים ופסולת סביבתית מצליחים להיכנס לזרם הדם. זרם זה של פסולת זרה מגבירה את פעולת מערכת החיסון אשר מזהה באופן מוטעה את חלקיקי מזון אלה ושאר החומרים בתור חיידקים זיהומיים מסוכנים (לעיתים זה מדויק ולעיתים שווא).

מערכת החיסון יוצאת לתקיפה משמעותית על אותם חלקיקי המזון, חיידקים ורעלים בזרם הדם וגורמת לפעילות דלקתית חמורה שעלולה לעבור לרקמות שונות כגון המפרקים, בלוטת התריס, המוח, העור ומערכת העיכול עצמה.

דלקת היא דבר חשוב במערך ההגנה של הגוף, דלקת היא הדרך של הגוף לסלק מפגעים שונים. אולם כאשר תגובה זו מתרחשת באופן כרוני, יום יומי לאורך זמן רב – מערכת החיסון "מתבלבלת", פועלת יתר על המידה ולבסוף גם נחלשת - זה יכול לגרום לצורות שונות של מחלות כרוניות דלקתיות ואוטואימוניות.

המצבים אשר עומדים בבסיס תסמונת המעי הדליף:

ישנם מצבים רבים העומדים בבסיס תסמונת המעי הדליף. כמה מהגורמים העיקריים שיש לטפל בהם הם הדיסביוזה ואיזון חיידקי ירוד בסביבת רירית המעיים. הסיבה לכך יכולה להיות אחת מהפעולות הבאות:

1) צמיחת חיידקים מוגברת במעי הדק (SIBO: Small Intestinal Bacterial Overgrowth): מצב של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. חיידקים אלו מפרקים חלקיקי מזון ויוצרים פסולת רעילה, גזים ודלקת.

2) גידול יתר של קנדידה: המושג קנדידה מתייחס לקבוצה של מיני שמרים (פיטריה) הנפוצים במעיים שלנו. בתנאים המתאימים, שמרים אלו יכולים להשתלט על קרום המעיים ועל ריריות אחרות בגוף ולזרוע הרס.

3) טפילים ופרזיטים: ישנם טפילים רבים ושונים שיכולים לפלס את דרכם לגוף ובהינתן התנאים המתאימים הם יכולים להשתלט על המעיים. טפילים כגון גיארדיה, אמבה, בלסטוציסטיס, תולעי מעיים ועוד. ברגע שהם לוקחים את השליטה לידיהם, הם גונבים נוטריינטים (חומרי מזון) מזינים ויקרי ערך ומשחררים כימיקלים רעילים המגרים את מערכת החיסון שלנו וגורמים לדלקת רחבת היקף במערכות הגוף.

ישנם סיבות נוספות לפגיעה ברירית המעי, חלקן מחלישות את המעי והופכות אותו במהלך הזמן לחלש ופגיע יותר: תזונה ומזון פוגעניים, מזון חומצי (כמו עודף קפאין, אלכוהול, מזון מטוגן), מתח נפשי שידוע כפוגע בצורה משמעותית בבריאות המעי.

כיצד להתחיל בתהליך:

פרוטוקול המעי דליף מתחיל בניקוי – או ליתר דיוק מנוחה בצורה של צום של 3-5 יום הנקרא שלב האיפוס. במהלך תקופה זו צורכים מרקים אורגניים. מרק עצם מספק כמות גבוהה מאוד של נוטריינטים קריטיים כמו ג'לטין וחומצות אמינו חיוניות התומכות בתאים הצומחים במהירות במעיים ומרגיעים דלקת וגירוי ברירית המעי. מרקי ירקות דלילים, מים עם זרעי צ'יה.

ניתן להשתמש במיצי ירקות טריים ולא מתוקים כמו מיץ כרוב, סלרי, תפוח ירוק, ג'ינג'ר, לימון. ירקו נוספים שאפשר לסחוט למיץ כמו מעט גזר, ברוקולי, קישוא, עלים ירוקים.

ניתן גם להשתמש בצמחי מרפא ותוספים אנטי מיקרוביאליים כמו: שמן אורגנו ושמן מנטה, תמצית זרעי אשכוליתו (GSE), צמח אכינצאה, צמח ברבריס, צמח טבבויה (Pau D’Arco ), צמח אגוז שחור (Juglans), צמח לענה, שום, קינמון, צמח קורנית, ציפורן. צמחים אלו מסייעים בהפחתת העומס המיקרוביאלי במעיים, מסייעים בהפחתת רמות קנדידה וטפילים. תערובות צמחים מסייעות בשיפור תפקוד העיכול (ג'ינג'ר, קינמון, הל, זרעי שומר, אניס ומנטה) וחיזוק רירית המעיים (בוקיצה חלקה – אולמוס, אלתיה, פלנטגו) מומלצות מאוד.

בנוסף, מומלץ לשתות מים עם חומץ תפוחים אורגני כדי לסייע בהפחתת ריכוז החיידקים. חומץ התפוחים הוא מחטא עוצמתי שחיידקים רעים, שמרים וטפילים אינם אוהבים. זה עוזר להפחית את אוכלוסיותיהם ולשפר את הפעילות הכללית של מערכת העיכול.

שלב האיפוס:

במהלך תקופת האיפוס של פרוטוקול המעי הדליף, חשוב מאוד לצרוך נוזלים וחומצות אורגניות ולכן חומץ תפוחים ו / או מי לימון (מים עם לימון סחוט) הם מועילים במיוחד. מומלץ גם להשתמש בתה צמחים, מי קוקוס ובשמן קוקוס לאורך כל היום. אלו יסייעו בחיזוק הגוף באמצעות הצום ויספקו שומנים ונוגדי חמצון נקיים.

שתיית מיץ אלוורה טהור ואיכותי יכולה גם להעניק ריפוי משמעותי למערכת העיכול ויכולה לקדם תנועות מעיים בריאות. בפרוטוקול המעי דליף חשוב לקדם תנועת מעיים כדי למנוע תסיסה רעילה במעי.

תוספת טובה לשלב זה היא השימוש באנזימי עיכול.

אנזימים מערכתיים משמשים לפירוק שכבת החלבון של הביופילם המיוצר על ידי חיידקים, הם מייצרים שכבת הגנה על עצמם. ביופילם הם אוכלוסיות חיידקים שנצמדות ונדבקות זו לזו ולמשטחים אחרים. הביופילם יוצר בליטה תאית דמוי תרמיל על דופן המעי.

ביופילם מציעים יתרונות הישרדותיים מדהימים למינים שונים של חיידקים ושמרים אשר כוללים את יכולת ההעברה של חומר גנטי, הגנה מפני שינויים סביבתיים, הגנה מפני מערכת החיסון, שיתוף של תוצרי לוואי מטבוליים, סבילות והתאמה לאנטי-מיקרוביאלים.

תוספי אנזימים (אנזימי עיכול ואנזימים פרוטאוליטים כמו פפאין, ברומלין, סרפפטז, נטוקינאז) משבשים את הביופילים והופכים את החיידקים לרגישים יותר ופגיעים יותר למערכת החיסונית של הגוף ולשימוש בצמחי מרפא וחומרים אנטי-מיקרוביאלים .

שפרו את מערכות ניקוי הרעלים שלכם:

כאשר הגוף מוצף על ידי מיקרואורגניזמים רעים יש ייצור יתר של מטבוליטים רעילים שגופנו צריך לעצור את פעולתם ולהסירם מהגוף. כאשר זהו מצב כרוני, זה מציף את הכבד וגורם לרעילות מוגברת בכל הגוף ולחוסר ויסות חיסוני. זה מוביל לעומסים דלקתיים גבוהים יותר ואפשרות להתפתחות של מצבים אוטואימוניים או להתפתחות סרטן.

מומלץ לשלב צמחי מרפא המייעילים את תהליכי הניקוי של הגוף ובפרט תהליכי הניקוי בכבד כמו: גדיל ןמצוי, שורש שן ארי, שורש חומעה, לענה, פרחי ציפורן חתול, סלניום, חומצה אלפא ליפואית ו נ-אצטיל ציסטאין.

לטאטא החוצה את הפסולת הרעילה:

כאשר החיידקים מתים הם משחררים כמות גדולה של פסולת רעילה שגורמת לדלקת בגוף אם לא מסלקים אותה מהגוף. בפחם הפעיל יש מיליוני נקבוביות זעירות אשר לוכדות וקושרות חומרים בצורה של ספיגה, בדומה לספוג. בשל איכויות הספיגה בפחם, הוא מסוגל לתפוס יותר מפי 100 ממשקלו ברעלים.

נטילת הפחם פעיל במהלך פרוטוקול המעי הדליף עוזרת למטופלים להרגיש הרבה יותר בנוח בתהליך הריפוי.

פרוטוקול רגיל: 2 כמוסות פחם פעיל באמצע שעות הבוקר ו -2 כמוסות באמצע שעות אחר הצהריים (בהפרדה של שעה אחת לפחות מזמן האכילה, מתוספים ומתרופות)

פרוטוקול מתקדם: 4 כמוסות של פחם פעיל באמצע שעות הבוקר וארבע כמוסות באמצע שעות אחר הצהריים (ושעה לפני / אחרי תוספים או תרופות) או לפי הוראות הרופא המטפל שלכם.

ריפוי ושיקום רירית המעי:

במהלך שלב האיפוס של פרוטוקול המעי הדליף, בזמן שאנו מאפסים את העומס המיקרוביאלי בדרכי העיכול שלנו, אנו יכולים להתחיל בתהליך ריפוי ושיקום של רירית המעיים. בשביל מטרה זו אנו משתמשים בתרכובות המשפרות את תהליך שיקום רירית המעי.

חומרים כמו ל-גלוטמין, צמח הגליצריזה (שוש קירח), צמח האלתיאה, קוורציטין, MSM– יאיו את התחדשות תאי המעי.

ל-גלוטמין:

לרוב, יהיו כמה מטופלים בפרוטוקול המעי הדליף שייקחו מנה נוספת של ל-גלוטמין שיש לו השפעה חזקה על שיפור הריפוי של רירית המעי. אנשים שטופלו עם 30 גרם ליום חוו תוצאות טובות מאוד. לעיתים קרובות אני מאוד זהיר, מכיוון שגופם של אנשים מסוימים אינם מפרקים כראוי ל-גלוטמין ולכן יכולים להגיע למצב של ייצור יתר של גלוטמין עצבי ולגרום לאקסיטוטוקסיות בתאי המוח.

התסמינים העיקרים שאנשים אלו (שאינם מפרקים כראוי ל-גלוטמין) חווים כאשר הם צורכים תוסף זה הוא עלייה ברמת העייפות, החרדה והעצבנות. בדרך כלל אני אומר לאנשים להתחיל עם 4-10 גרם ביום ואז לאט לאט עולים ב- 5 גרם בכל פעם ועוקבים בתשומת לב אם תסמינים אלו מתרחשים.

חיזוק יכולת ההגנה העצמית של המעי:

למערכת העיכול שלנו יש מערכת חיסונית משלה המובלת על ידי תרכובת חיסונית הנקראת אימונוגלובולין (IgA) . נוגדן זה מגן מפני צמיחת יתר של חיידקים, שמרים וטפילים בסביבת המעי. תפקידו העיקרי הוא להגן על רירית המעי מפני תקיפה ולהפחית את הסיכון לזיהום.

אנשים רבים אשר מתמודדים עם צמחית יתר של חיידקי המעי ((SIBO, קנדידה וטפילים בעלי רמות נמוכות יותר של אימונוגלובולין (IgA) , וכל עוד רמות אלו נשארות נמוכות, כך מאפשרת התפשטות של חיידקי מעי גרועים ויש סיכון מוגבר לגירוי המעי.

במקרים מסוימים, אני משתמש בתוסף IgG איכותי המשפר את רמות האימונוגלובולין (IgA) שהוא המרכיב החיסוני של ממברנת המעי. זה חשוב מאוד למניעת זיהומים טפיליים ו/או שמרים או חיידקים בעתיד.

לעיתים, כאשר יש ורך לחזק את הפעילות החיסונית במעיים - מוצר שעשוי מהקולוסטרום של הבקר הוא הפתרון, מה שאומר שהוא מיוצר מהאימונוגלובינים המיוחדים המופרשים במהלך החליבה הראשונה של הפרה. קולוסטרום הוא אחד המהחומרים החיסוניים העוצמתיים ביותר על פני כדור הארץ. רוב האנשים עם רגישות לחלב דווקא מסתדרים מעולה עם הקולוסטרום אבל אני אף פעם לא נותן את זה למי שיש לו אלרגיה קיצונית (אנפילקסיס) רק כדי להיות בטוח.

שלב הבנייה מחדש:

כאשר אנחנו עוברים לשלב הבנייה מחדש בפרוטוקול המעי דליף, אנו רוצים לתמוך בתהליך העיכול ולהפחית את הלחץ על אברי העיכול תוך ספיגה מקסימלית של הנוטריינטים. לרוב האנשים עם תסמונת המעי דליף יש בעיות בייצור חומצה הידרוכלורית (HCL) וייצור אנזימים בלבלב.

ייצור נמוך של חומצת HCL ושל אנזימים מובילים לעיכול לקוי של חלקיקי המזון. כשחלקיקי מזון אלה אינם מתעכלים היטב הם יוצרים קרקע טובה לרבייה של מיקרואורגניזמים פתוגניים אשר ישתמשו בחלקיקי מזון אלה בכדי לייצר כימיקלים רעילים, גזים וכו'.

תסמינים של רמת חומציות נמוכה בקיבה:

· נפיחות

· בעיות עיכול

· עייפות כרונית

· גירוד בפי הטבעת (רקטום)

· צרבות

· אקנה

· עור יבש\קשקשים

· גיהוקים

· שלשולים

· עייפות האדרנל

· קנדידה

· מחסור בברזל\בויטמין B12

· ציפורניים חלשות, נשברות בקלות, סדוקות

· גזים

· עצירות

· מחלות אוטואימוניות

· נשירת שיער בקרב נשים

· רגישויות ו\או אלרגיות למזון

רמת חומציות נמוכה בקיבה:

אחד הדברים הגדולים ביותר שאני רואה שקשור ל- HCL נמוך הוא רמת אנרגיה נמוכה זמן קצר לאחר אכילת ארוחה בעיקר ארוחה עם כמות גבוהה יותר יחסית של חלבון. לפני שמתחילים בפרוטוקול המעי הדליף, יש לבצע בדיקה מהירה זו כדי לבדוק האם עליכם להשתמש בתוסף HCL עם הארוחות. נסו לאכול 2 ביצים או נתח עוף או מנת קיטניות ולראות מה אתם מרגישים במהלך השעות הקרובות. אם אתם מרגישים כבדות ואיטיות ויש לכם בעיות עיכול, סביר להניח שזה קשור לרמה נמוכה של HCL ושל אנזימי עיכול.

אתם יכולים גם ליטול תוסף HCL בארוחה המבוססת על חלבון ולראות אם אתם מבחינים בתחושת צריבה בבטן (לא בחזה העליון - זה ריפלוקס חומצי ויכול להיות סימן ל- HCL נמוך מדי). אם צורב לכם בבטן, זה סימן שיש לכם כיב או רמה גבוהה מדי של HCL ואינכם צריכים להוסיף.

מומלץ מאד לקחת תוסף HCL לפני הארוחות במקרים שפעילות העיכול שלנו חלשה מדי בכדי לפרק את המזון בצורה מלאה.

שימוש בג'ינג'ר, מנטה וחומץ תפוחים מהולים במים לאורך כל היום יעזרו לשפר את ייצור ה-HCL ועם הזמן, כאשר אתם דואגים למערכת העיכול שלכם תוכלו להפחית את כמות ה- HCL הדרושים לכם לעיכול תקין של מזון.

בדיקת רמת חומציות עם סודה לשתייה:

1.ערבבו רבע כפית של סודה לשתייה עם 150 מ"ל מים קרים, על הבוקר לפני שאתם שותים או אוכלים.

2.תשתו את התערובת של המים עם הסודה

3.תעקבו אחרי כמה זמן יוצא לכם לעשות גרעפס או לגהק. חכו עד 5 דק'. אם עברו 5 דק' ולא גיהקתם או עשיתם גרעפס אז זה סימן לייצור לא מספק של חומצות קיבה.

אנזימים הם מפתח מרכזי לפירוק פחמימות, חלבונים וחומצות שומן והכנתם לתהליכי עיכול והטמעה תקינים בגוף. אנשים עם הפרעות עיכול לרוב אינם מסוגלים לייצר כמויות מספקות של אנזימי עיכול ואינם מסוגלים לעכל ביעילות את המזון שהם אוכלים.

מוצרים אשר מספקים תוספת אנזימי עיכול הם פתרון נהדר לשימוש יומיומי כמו גם לשימוש כחלק מפרוטוקול המעי הדליף מכמה סיבות:

הם כולל מגוון רחב של אנזימים: תת -סוגים רבים של אנזימים המעניקים מגוון רחב של אפקטים אשר מתייחסים לכל ההשפעות האנזימטיות של מערכת העיכול. זה כולל אנזימים אשר מפרקים פחמימות, אנזימים פרוטאוליטיים (מפרקי חלבון) ואנזימים מפרקי שומן.

מתפקדים בטווח רחב של pH: קיימים טווחי pH משמעותיים בקיבה ובמעי הדק. אנזימים אלה בנויים בכדי לשרוד ולשגשג במספר טווחים שונים של pH.

מומלץ לקחת תוסף של אנזימי עיכול לאלו אשר פעילות העיכול שלהם אינה חזקה דיה ומרגישים כבדות אחרי הארוחה, סובלים מתופעות כמו גזים, נפיחות וכאבי בטן.

פרוביוטיקה איכותית

הצעד האחרון בשלב הבנייה מחדש הוא צריכת פרוביוטיקה איכותית.

חשוב לומר כי אנשים רבים עם מעי דליף מתקשים להתמודד עם זני לקטובצילוס שנמצאים בפרוביוטיקה.

אכלוס מחדש של סביבת המעי בחיידקים טובים, מגוון שלהם וכמות טובה הוא של ב הכרחי בריפוי המעי.

חשוב למצוא פרוביוטיקה מתאימה אשר אינה גורמת אי נוחות. חשוב מדי חודש – חודשיים לשנות את תוסף הפרוביוטיקה לאחר ולגוון את החיידקים.

לחבר את הכל יחד:

אני יודע שזה היה הרבה מידע ואתם בטח תוהים מאיפה להתחיל בפרוטוקול המעי הדליף. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם רק תוסף אחד, סביר להניח שאמליץ לכם לקחת את הפרוביוטיקה, אבל זה שונה בהתבסס על הגורמים הייחודיים המעורבים בכל מקרה ומקרה. כולם שונים ואין פרוטוקול מעי דליף שעובד באופן זהה עבור כולם.

זה מה שאני מוצא שעובד טוב ברוב (80%) מהמקרים .

לאחר פרוטוקול של 30 יום:

בשלב זה של פרוטוקול המעי הדליף, תלוי באופן בו גופכם מגיב, ניתן להפחית חלק מהתוספים. לעתים קרובות אני אמליץ לאנשים להפסיק לקחת את התוספים .

בדרך כלל אני ממליץ להמשיך לקחת את התוסף ל-גלוטמין או את תוסף אחרי לריפוי מעי למשך חודש נוסף ואת התוספים – אנזימי עיכול, חומצה הידרוכלורית HCL ופרוביוטיקה למשך 3-6 חודשים נוספים.

וכמובן המשך ההקפדה על תזונה בריאה הכוללת מרק עצם, חלבון קולגן, ל-גלוטמין, מזונות ומשקאות מותססים אשר עשירים בפרוביוטיקה ואנזימים, וצורכים מזונות מרירים לעיכול כמו חומץ תפוחים, ג'ינג'ר ומנטה על מנת לחזק בקביעות את ייצור חומצות הקיבה HCL.