מדוע לבחור בתזונה קטוגנית
תזונה קטוגנית אינה אופנה חדשה, למעשה תזונה זו "הומצאה" בתחילת שנות ה 20 של המאה הקודמת בארהב, בבית החולים ג'ון הופקינס, שם רופאים אשר טיפלו חולי אפילפסיה שמו לב כי כאשר אלו צמו (לא אכלו) דבר, כמות ההתקפים שלהם ירדה ולעיתים קרובות נפסקה כליל.
הבנה מעמיקה זו שלחה אותם לחקור ולמעשה למצוא שיטת תזונה (קטוגנית) אותה התאימו לחולי אפילפסיה ובפרט ילידם אשר סבלו מאפילפסיה.
במקרים רבים מאד, מתועדים היטב כמובן, תזונה קטוגנית הפסיקה לחלוטין את ההתקפים של חולי אפילפסיה ולעיתים טעימה אחת של מזון פחמימתי הוביל להתקף!
בשנים האחרונות המחקר על תזונה קטוגנית התרחב וכיום ישנם למעלה מ 600 מחקרים קלינים הנמצאים בשלב המחקר ועוד כ 350 שכבר נעשו, גוף ידע אדיר שהצטבר על התועלת הרפואית, מהירה, מוכחת ללא ספק של תזונה קטוגנית במגוון בעיות ואתגרים בריאותיים, החל מהשמנת יתר ומחלות דלקתיות ועד התמודדות עם מחלת הסרטן.
בואו נצלול לעומק היתרונות של תזונה קטוגנית, אולם במידה ותרצו להכיר את התזונה, מה אוכלים ומה לא אוכלים), האם אפשר לאכול תזונה קטוגנית טבעונית ומהם העיקרים עליהם צריכים לשים לתזונה קטוגנית בריאה, כנסו למאמר זה...
הפחתת רמות דלקת
אחד היתרונות הבסיסיים והעמוקים ביותר של תזונה קטוגנית הוא שהיא מורידה באופן דרסטי רמות דלקת (מחקר). השפעה זו נובעת בעיקר מהכמות המופחתת של ייצור רדיקלים חופשיים המתרחשת בעת שריפת קטונים לאנרגיה במקום גלוקוז. פחות דלקות מאפשרות ייצור אנרגיה רב יותר וגוף מתפקד באופן יעיל יותר באופן כללי. זה מאפשר יכולת מוגברת של הגוף לרפא ולהחלים בהיבטים רבים ושונים.
סיבה נוספת לכך שתזונה קטוגנית היא כל כך אנטי דלקתית היא שהיא מאפשרת לסוכר ולאינסולין בדם להתייצב. חוסר איזון ברמת הסוכר בדם היא אחת הגורמים המרכזיים לפעילות דלקתית.
אך מחקרים מראים כי תזונה קטוגנית מורידה דלקת ללא תלות בירידה במשקל. מתווך עיקרי (גורם מאיץ) של התגובה הדלקתית הוא ה-NLRP3 inflammasome, האחראי על ייצור מולקולות דלקתיות ושפעילותם החריגה קשורה למחלת אלצהיימר, טרשת עורקים, תסמונת מטבולית (סכרת, לב, כלי דם ,יתר לחץ דם...), ומחלות כרוניות אחרות. הוכח שהקטון BHB מעכב ישירות את ה-NLRP3 inflammasome בתאי החיסון ובכך מפחית את ייצור הדלקת.
מחקר מראה כי מטבוליזם של קטונים מגבירים את רמות האדנוזין, אדוזנין הוא חומר בעל תכונות אנטי דלקתיות.
אנו יודעים כיום שכל מחלה כרונית, ממחלות לב ועד סרטן, מאלצהיימר ועד סכרת הן מחלות דלקתיות. זו לא הדלקת החיובית שמגנה על הגוף שלנו כאשר גוף או גורם זר חודר ויוצר זיהום, אלא זו דלקת כרונית הנוצרת מחוסר איזון במערכות הגוף השונות ויכולה לבוא לידי ביטוי בכלי הדם, בלב, במערכת העיכול, במפרקים, בעור, במוח ובכל רקמה בגוף.
שיפור שריפת שומן וירידה במשקל
בהגדרה, להיות במצב של קטוזיס משמע שהגוף שורף שומן לאנרגיה.
למעשה, ישנם מספר מחקרים עדכניים המראים כי דיאטה עתירת שומן ודלת פחמימות עדיפה על דיאטה דלת שומן ועתירת פחמימות לשיפור הירידה במשקל ושיפור פרופילי השומנים.
הירידה במשקל מגיעה יחסית בקלות ובמהירות לא רק בגלל שריפת שומנים אלא מאחר ותזונה קטוגנית מאזנת סוכר ואינסולין, מייעלת את חילוף החומרים במיטוכונדריות בתאים שלנו ומרידה רמות דלקת, 3 אלו נחשבים כגורמים מרכזיים בהשמנת יתר.
קטונים עשויים לדכא תיאבון, הוכח כי קטוזיס מדכא ישירות את התיאבון ומפחית את הרצון לאכול. במודלים של בעלי חיים, מתן BHB (הקטון המרכזי) מוביל לצריכת מזון מופחתת, ותומך עוד יותר בהשפעה מדכאת תיאבון. מעניין לציין שבמחקר אחד, נבדקים שירדו במשקל באמצעות דיאטה קטוגנית (בקטוזיס) לא חוו את העלייה הצפויה בגרלין (הורמון הרעב) ובתיאבון הסובייקטיבי המתלווה בדרך כלל לירידה במשקל. מחקרים הראו כי ישנה עליה בהורמון השובע (לפטין) במהלך תזונה קטוגנית. אחד ההסברים הם כי הגורם הגדול המשמעותי בשימור אובדן שומן הוא דיכוי תיאבון.
שיפור בריאות ופעילות המוח
אחד היתרונות הראשונים שאנשים מעידים כאשר עוברים לתזונה קטוגנית הוא שהמוח מרגיש חד יותר, בהיר יותר, חושב יותר.
המוח הוא איבר "יקר" מאוד, שצורך למעלה מ-20% מצרכי האנרגיה היומיומיים שלנו. הוא גם דורש זרימה מתמדת של אנרגיה כדי לתפקד בצורה מיטבית לתפעול והוא רגיש מאוד לתנודות קטנות יחסית בזמינות האנרגיה. קטונים מספקים דלק איכותי ועוצמתי למוח. הוכח כי מצב של קטוזיס מגביר במהירות את פעילות המוח ומשפר את ייצוב המוח אצל מבוגרים צעירים ובריאים.
עם הגיל, הרגישות לאינסולין עלולה להידרדר יחד עם שינויים בחילוף החומרים של אנרגיית המוח המפחיתים את היעילות של המוח להשתמש בגלוקוז לדלק, מה שמוביל בהדרגה לירידה קוגניטיבית וגורם לדמנציה. קטונים יכולים לתקן הובלה לקויה של גלוקוז (למשל, טרנסלוקציה מופחתת של PDH או GLUT4), שהיא תכונה של מצבי מחלה רבים, לא רק ניוון עצבי. בדוחות שפורסמו המשתמשים בתוספי קטון בחולים עם ליקויים קוגניטיביים או מחלת אלצהיימר, קטונים משפרים את הקוגניציה ומשפרים את איכות החיים.
למעשה, במחלות מוח ובפרט באלצהיימר, תזונה קטוגנית היא הנחקרת ביותר היום ומובילה כתזונה הטובה ביותר למניעה ואף שיפור אלצהיימר ומחלות נוירולוגיות אחרות. בעבודה פורצת דרך על 25 חולי אלצהיימר במצב התחלתי, ולאחר 9 חודשי טיפול ובמרכזם תזונה קטוגנית וצומות, ניכר שיפור ניכר ומשמעותי באותם חולים.
מכיוון שירידה בחילוף החומרים של הגלוקוז במוח יכולה להופיע עשרות שנים לפני הופעת הסימפטומים הקליניים של דמנציה, יתכן שקטונים יכולים למנוע ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל (למשל, מחלת אלצהיימר).
קטונים הם נוירו-פרוטקטיביים – מגנים על תאי המוח
לקטונים יש מספר השפעות נוירו-פרוטקטיביות החופפות לרבים מהיתרונות המוזכרים במאמר זה. כמטבוליט אנרגיה, קטונים מספקים מקור דלק עתיר אנרגיה למוח, עובדה זו לבדה מגנה על מערכת העצבים, שכן 25-50% מניצול האנרגיה במוח מנוצל לתהליכי ניקוי בסיסים.
נזק מוחי יכול להתרחש בתגובה לזמינות אנרגיה נמוכה (למשל, תת-מטבוליזם של גלוקוז במוח), אך כאמור, קטונים יכולים לעקוף ליקויים במטבוליזם הגלוקוז במוח.
קטונים עשויים גם להוריד דלקת עצבית (מצב שכיח במחלת אלצהיימר) באמצעות המנגנונים שצוינו קודם לכן, ולהפחית מתח חמצוני (גורם מרכזי במחלת אלצהיימר), שלשניהם יש השפעות מזיקות על המוח. באמצעות השפעות אפיגנטיות (עיכוב HDAC), קטונים משנים את ביטוי הגנים, ומגבירים את הביטוי של גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF) המקדם התחדשות נוירונים.
לבסוף, באמצעות הגנה על המיטוכונדריה, הוכח כי קטונים משחזרים את התפקוד המוטורי ומונעים אובדן של נוירונים במודל של מחלת פרקינסון.
אותן השפעות גם עשויות לשפר את ההתאוששות לפציעה מוחית חריפה. למעשה, במחקר תרבית תאים BHB שיפר התחדשות עצבית כאשר תרביות התאים שטופלו ב-BHB הראו נדידת תאים והתחדשות אינטנסיבית יותר של האזור הפגוע, כמו גם שיפור ביצירת תאים, נוירונים חדשים ויצירת חיבור בין נוירונים.
עלייה ברמות האנרגיה
אנשים אשר עוברים לתזונה קטוגנית בד"כ מדווחים כי יש להם כמויות אנרגיה מוגברות, עליה באנרגיה מתרחשת מכמה סיבות.
ירידה ברמות דלקת
ויסות ועלייה של פעילות יצירת אנרגיה במיטוכונדריות
יותר ATP (מטבע האנרגיה של הגוף) לכל מולקולת קטון לעומת גלוקוז
רמות סוכר יציבות בדם
יחד, יתרונות אלו מגדילים באופן משמעותי את תפוקת האנרגיה בגוף.
גופי קטון הם מטבוליטים אנרגטיים המשמשים לייצור אנרגיה תאית בצורה של ATP, ומייצגים דלק חלופי מעולה למערכת העצבים המרכזית שלנו (CNS). למעשה, קטונים יכולים לייצר 27% יותר אנרגיה מגלוקוז. כאשר זמין, גלוקוז משמש כמקור הדלק העיקרי של המוח, אולם כאשר קטונים מוגברים (כאשר בתזונה קטוגנית או בצום), הם נלקחים למוח ומשמשים כדלק.
יתרה מכך, בהשוואה לגלוקוז, הוכח כי קטונים מייצרים יותר ATP בלב, מה שמניחים שיהיה ברקמות אחרות שיש להן דרישה מטבולית גבוהה.
תזונה קטוגנית משפרת את פעילות המיטוכונדריה
המיטוכונדריה אחראיות על יצירת אנרגיה לתאים שלנו, ובריאות אופטימלית מסתמכת על מיטוכונדריה בתפקוד מיטבי. לעומת זאת, תפקוד מיטוכונדריאלי לקוי שכיח בקרב רוב אם לא כל המחלות הכרוניות. מיטוכונדריות שאינן מתפקדות היטב (קטנות או מעט מיטוכונדריות), ישפיעו על כל מערכת בגוף ובפרט על רמות האנרגייה והחיוניות שלנו, מצב זה נובע מתזונה לקויה, עודף דלקתיות, עודף סוכר, מתח רב.
מטבוליזם של קטונים חייב מיטוכונדריה מתפקדת היטב, הסתמכות מוגברת על חילוף חומרים במיטוכונדריה מקדמת התאמות מסיומות המשפרות את תפקוד המיטוכונדריה, כולל ביוגנזה של מיטוכונדריה (יצירת מיטוכונדריה חדשה).
קטונים עשויים גם להגן על המיטוכונדריה מנזק ולהפחית את היווצרות של ROS גורמים מחמצנים, וגם להגביר את ההגנות נוגדות החמצון האנדוגניות שלנו (למשל, גלוטתיון) שכן עודף ROS מעמיד את המיטוכונדריה שלנו בסיכון לנזק.
מעבר לתזונה קטוגנית נראה במחקר שמסלק מיטוכנדריות פגועות, מייעל תפקוד מיטוכונדריות ומעלה את גודלן וכמותן.
קטונים מגבירים הגנה נוגדת חמצון
קטונים תומכים בהגנה הגוף מפני חימצון באמצעות וויסות והתייעלות של נוגד החמצון הראשי שלנו, גלוטתיון, והגברת הביטוי של גנים המעורבים בעמידות ללחץ חמצוני (למשל, FOXO3 ו- SOD2). בעכברים שנחשפו לקרינה, קטונים אקסוגניים הובילו לירידה של 50% בסמנים של נזק לתאים המושרה מקרינה.
מצב קטוזיס מגביר את היחס הסלולרי בין NAD+ ל-NADH מה שהופך את NAD+ זמין יותר להגנה נוגדת חמצון ותיקון DNA.
מורידים את רמת הסוכר בדם
תזונה קטוגנית מורידה את רמת הסוכר בדם באמצעות הגבלת פחמימות, עם זאת, מחקר עם קטונים אקסוגניים הראה שיש אפקט הורדת סוכר בדם ייחודי לגופי הקטון עצמם. לא ברור אילו מנגנונים אחראים להשפעה זו; עם זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא רגישות משופרת לאינסולין שיוצרת ספיגה רבה יותר של גלוקוז ברקמות. מחקר העוסק בהשפעות של קטונים אקסוגניים על שליטה גליקמית בחולי סוכרת מסוג 2, הראה תוצאות חיוביות מאד.
קטונים תומכים בבריאות הלב
מחקרים מראים כי במהלך אי ספיקת לב, חילוף החומרים של קטונים עולה, וקטונים עשויים להציע פוטנציאל טיפולי על ידי אספקת אנרגיה ללב הכושל. במהלך אירועים איסכמיים, בהם יש חוסר בזרימת דם ללב, חילוף החומרים של אנרגיית הלב משתנה עקב מחסור בחמצן, מה שגורם להפרעה בתפקוד מטבולי ולהפחתת ייצור האנרגיה. קטונים הם יתרון בתנאים של זמינות חמצן נמוכה מכיוון שהם דורשים פחות חמצן מאשר שומנים או גלוקוז כדי לייצר אנרגיה. בנוסף, קטונים עשויים לתמוך בבריאות הלב על ידי שיפור תפקוד האנדותל, הפחתת מתח חמצוני והורדת דלקת, כולם מגנים על הלב.
תזונה קטוגנית במניעה והתמודדות עם מחלת הסרטן
תזונה קטוגנית יכולה להיות כלי רב עוצמה לסיוע במאבק בסרטן. בהתבסס על עבודתם של החוקרים החלוציים אוטו ורבורג ותומס סייפריד אנו יודעים שתאי סרטן שונים בהרבה מתאי נורמליים.
הממצא המשמעותי שמדענים אלו חשפו היה שלתאים סרטניים יש מיטוכונדריה לא תקינה . המיטוכונדריה אחראית לייצור אנרגיה כמעט לכל תא בגוף. מבנים אלה אחראים על צריכת סוכר או קטונים (משומן) והפיכתם ל-ATP, מטבע האנרגיה של הגוף.
בעוד שרוב ייצור האנרגיה מתרחש במיטוכונדריה, כמות קטנה מתרחשת בציטוזול בתוך התא. ציטוזול הוא רק הנוזל בתוך התא שכל האברונים הקטנים יותר (כולל המיטוכונדריה) מרחפים בתוכו. ייצור האנרגיה המתרחש בציטוזול אינו יעיל ביותר ומייצר כמויות גבוהות יותר של תוצרי לוואי רעילים המזיקים לתא. יתר על כן, תהליך זה יכול לייצר אנרגיה רק מסוכר, לא מקטונים.
ובכן, אנו יודעים שתאי סרטן עם המיטוכונדריה הפגועה שלהם יכולים לייצר אנרגיה רק מסוכר בציטוזול שלהם. בנוסף, לתאים סרטניים יש הרבה יותר קולטני אינסולין מאשר תאים רגילים, מה שאומר שהם מסוגלים לספוג במהירות גלוקוז ועלול לגנוב אותו מתאים בריאים.
המשמעות היא שתזונה עשירה בסוכר או עשירה בפחמימות עשויה לתת לתאים סרטניים בדיוק את מה שהם רוצים.
הרעיון מאחורי שמירה על דיאטה קטוגנית הוא לייצר תנאים לא חיוביים לתאים הסרטניים, להחליש אותם, להפוך אותם לפגיעים יותר ע"י חסרון אנרגטי על ידי מניעת מקור הדלק המועדף עליהם - סוכר.
לקריאה מעמיקה יותר על תזונה קטוגנית במניעה והתמודדות עם מחלת הסרטן.
לקריאה מעמיקה יותר על סרטן כמחלה מטבולית.
תזונה קטוגנית משפרת את מצב הרוח
לקטונים יש השפעות רבות על המוח, מה שעלול להוביל לשינויים במצב הרוח. מעבר לאספקת אנרגיה למוח לתפקוד תקין, קטונים מעוררים שינויים בהולכה עצבית שיכולים להוביל לשינויים חיוביים במצב הרוח. לדוגמה, העלייה במוליך העצבי המרגיע/מעכב שלנו, GABA, וירידה במוליך העצבי המעורר, גלוטמט, בתגובה לקטוזיס עשויות להיות בעלות השפעה מייצבת את מצב הרוח.
ישנן גם עדויות המצביעות על כך שרמות GABA נמוכות עשויות להיות מעורבות בהפרעות מצב רוח.
במחקר דיאטה קטוגנית, דווחו שיפורים במצב הרוח עם קטוזיס.
כמו כן, בזכות ההשפעות האנטי-דלקתיות, האפיגנטיות והנוירו-פרוקטיטיביות שלהם, תזונה קטוגנית נחקרת ונחשבת לטיפול פוטנציאלי להפרעות מצב רוח, כגון סכיזופרניה, דיכאון, חרדה והפרעה דו-קוטבית.
מחקר נוסף הראה שקטונים מעוררים השפעות נוגדות חרדה בבעלי חיים באמצעות פעולות הקטונים על קולטני אדנוזין ואדנוזין.
תזונה קטוגנית מאטה הזדקנות של התאים
ישנן תיאוריות רבות לגבי מה גורם להזדקנות. ישנה הסכמה על כמה גורמים מרכזיים להזדקנות, כמו דלקות כרוניות, חמצון רב, פעילות לא תקינה במיטוכונדריות, ביטוי לקוי של גנים ועוד.
למיטוכונדריה יש השפעה עמוקה על ייצור האנרגיה, רמות הדלקת וביטוי הגנים (ולכן התפקוד הכללי של הגוף), התיאוריה המיטוכונדריאלית של ההזדקנות הופיעה.
ישנם מחקרים, המראים קשר ישיר בין תזונה קטוגנית לאריכות חיים (במודלים של בע"ח).
נראה גם כי קטוזיס עשוי למנוע ירידה בכוח הקשורה לגיל, גורם חיוני להזדקנות בריאה, שכן מסת שריר וחוזק משפרים את איכות החיים ומהווים מנבא חזק לאריכות ימים.
לסיכום, לתזונה קטוגנית יש פוטנציאל גדול מאד לריפוי במצבים בריאותים שונים וכמובן מניעה מפני מגוון רחב של תהליכי מחלה.
אבל חלק עצום מהמחלות הכרוניות המודרניות מושרשות בדלקת כרונית ותפקוד לקוי של המיטוכונדריה. רק רשימה קצרה עשויה לכלול: מחלת הסרטן, מצבים אוטואימוניים, דִכָּאוֹן, חֲרָדָה, תהליכים ניווניים, אוֹטִיזְם, עייפות כרונית, פיברומיאלגיה, סוכרת, מחלת לב, אלצהיימר ועוד
תזונה קטוגנית היא אסטרטגיה בסיסית להפחתת הסיכון לרבות מהמחלות הכרוניות שאנו מתמודדים איתנו כיום.
חשוב לציין כי נכון להתאים את התזונה לאדם ויהיו כאלו אשר לא יראו תועלת תזונה קטוגנית מסיבות רבות.
לקריאה מעמיקה על השפעת תזונה קטוגנית על מחלת הסרטן.
Comments