בדיקות מעבדה מקיפות, מתקדמות וחדשניות

אלו לא עוד רק בדיקות מעבדה סטנדרטיות, אלא הנגשה של בדיקות מעבדה ייחודיות ומקיפות בחו"ל, אשר בודקות מגוון רחב מאוד של מדדים המתקשרים למצבו הבריאותי של האדם.

איך זה מתבצע? ע"י בדיקות מעבדה ייחודיות ומקיפות המבוססות על דגימות של רוק, שיער, שתן, צואה, דם יבש ועוד. כלל הנתונים שמתקבלים מתוצאות הבדיקות מסייעים להערכת תפקודים ביוכימיים, מטאבוליים והורמונליים ולבדיקת היחסים בין רכיבים שונים בגוף, לשם לקבלת תמונה כללית על מצבו הבריאותי של האדם, לרבות חוסר איזון בתפקוד מערכות גופו או סטייה ראשונית מקו הבריאות.

בין הבדיקות השונות שניתן לעשות:

בדיקה מקיפה של מערכת העיכול GI-MAP כולל זונולין

בדיקת ה-GI-MAP היא בדיקה המבוססת על ניתוח ה-DNA של מיקרואורגניזמים באמצעות טכנולוגית .qPCR זוהי טכנולוגיה חדשנית שמתאפיינת ברמת דיוק ורגישות גבוהה לזיהוי פתוגנים כגון חיידקים, פרזיטים ווירוסים באמצעות דגימת צואה אחת. הבדיקה בודקת נוכחות של מיקרואורגניזמים אופורטוניסטים, פטריות, וגם גנים (של חיידקים) שעמידים לאנטיביוטיקה.

כמו כן נבדקים מרקרים אימונולוגיים (חיסוניים) שקשורים לבריאות ולתפקוד המעי, בדיקת אנטי-גליאדין וכן בדיקת הליקובקטור פילורי וזיהוי פקטורים וירולנטיים שלו (אלו מדדים המצביעים על זנים אלימים במיוחד של החיידק. לגנים של זנים אלו מקושרת שכיחות גבוהה יותר לגרימת מחלת כיב פפטי או להתפתחות של נגעים טרום סרטניים, ועוד).

בבדיקה זו נבדקים גם סוגים שונים של אנטיביוטיקה לקביעת רמת היעילות של הטיפול במצבים של הליקובקטור וחיידקים שונים. בנוסף, בדיקת ה-GI-MAP מספקת מידע על סוגים שונים של חיידקים ידידותיים ששוכנים במעיים, שנחקרו בהקשר של תפקידם בשמירה על בריאות מערכת העיכול והבריאות הכללית.

בדיקה לרגישויות למזון IgG

השם (IgG) הוא השם של נוגדנים של מערכת החיסון, אשר רמתם בדם עולה כתוצאה מחשיפה למזונות אליהם אנו רגישים ו/או במצבים של התמודדות יתרה של מערכת החיסון עם מזון/גורם מסוים. נוגדני IgG מסמנים מולקולות שעלולות להיות בעייתיות לגוף, ובכך מצביעים על פוטנציאל לרגישות. בבדיקה זו נבדקת בדם נוכחות של נוגדני IgG הקשורים לרגישות מעוכבת למזון. לרוב, נוגדנים אלה ימצאו בדם עד כחצי שנה מהחשיפה למזונות מסוימים והם ייעלמו לאחר מכן. חשוב להבין כי רגישות למזון אינה אלרגיה למזון. הדבר הראשון אותו חשוב לעשות הוא לבצע הבחנה בין אלרגיה למזון (לבוטנים, לחלבון החלב, או לביצים למשל) לבין רגישות למזון. אלרגיה למזון מתבטאת בדרך כלל בתגובה חיסונית כתוצאה מחשיפה למאכל מסוים, שיכולה להיות מיידית, חמורה ומסוכנת, אולם היא נדירה יחסית ושכיחותה באוכלוסייה נמוכה למדי, והיא מתבטאת בעלייה בדם של נוגדנים מסוג IgE. זאת לעומת רגישות למזון, שעשויה להתבטא בעליה בנוגדנים מסוג IgG והיא אינה מסכנת חיים, אך עשויה לעורר תחושות של חוסר נוחות ותסמינים שונים ומגוונים.

רגישות למזון היא למעשה תגובת יתר של המערכת החיסונית למרכיב כזה או אחר של מזון והיא מתרחשת כאשר הגוף מזהה את אותו רכיב כסוג של "פולש" אותו יש לסלק והיא מתחילה תוך פרק זמן של כשעתיים, ועד שלושה ימים מרגע החשיפה למזון אליו האדם רגיש. כיוון שהתגובה החיסונית אינה מיידית קשה מאוד לאתר את המזונות הספציפיים אליהם האדם רגיש.

חשוב להדגיש כי הבדיקה בודקת רגישות לסוגי מזונות אליהם הגוף נחשף בששת החודשים האחרונים. לכן, במידה ולא נחשפת למזון מסוים בתקופת זמן זו, הבדיקה לא תזהה רגישות אליו או שהיא תצביע על רגישות קלה אליו. כמו כן, רמות ה IgG תלויות בכמות המזון שאנו אוכלים. לדוגמא, אם אכלנו הרבה חיטה, סביר להניח כי תיווצר כמות גדולה של נוגדנים לחיטה ונתון זה יפורש בבדיקות כרגישות גבוהה למזון זה.

בדיקה הורמונליות מקיפות

חוסר איזון במערכת ההורמונלית עלול לפגוע לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות והוא עשוי להיגרם ממגוון סיבות, כמו תת או יתר פעילות של בלוטת התריס, הורמונים שנכנסים לגופנו ממקורות חיצוניים (טיפולים הורמונליים כמו גלולות או מזון מן החי), תורשה, מחסור בוויטמינים ומינרלים, מחלות זיהומיות, אורח חיים לא מאוזן ומצבי סטרס מתמשכים. חוסר איזון מסוג זה עשוי להוביל ליצירת "בעיות תקשורת" בין איברים שונים שאמורים לפעול בצורה סינרגטית וכשזה קורה, ההתבטאות עשויה להיות במגוון בעיות בריאותיות. בעיות הורמונליות יכולות להופיע אצל גברים ונשים, ילדים ומבוגרים.

הורמון הוא חומר ביוכימי המיוצר בגוף והוא משמש לצורך תקשורת בין תאי הגוף. ההורמונים מיוצרים בתאים, באיברים השונים או בבלוטות והם מעורבים באינספור תהליכים המתרחשים בגופנו מדי יום. בין התפקודים להם אחראים ההורמונים השונים: ויסות קצב הלב, ויסות קצב חילוף החומרים, ויסות הסוכר בדם, שינה, ערות ורמות אנרגיה, איזון מינרלים, תפקוד מערכת החיסון, תפקוד מערכת המין והרבייה, תפקוד במצבי דחק ועוד…

על מנת לקבל תמונה הורמונלית מקיפה, ישנו שילוב של שתי בדיקות מעבדה מתקדמות שונות: בדיקת רוק ובדיקת שתן. דגימות הרוק והשתן נאספות במהלך יממה שלמה, כך שבנוסף למגוון המדדים הנבדקים, ניתן יהיה ללמוד על התנודתיות של המערכת ההורמונלית.

בדיקת מדדים קרדיווסקולריים מטבוליים

בדיקה מאפשרת לבדוק חוסרים תזונתיים ורמות דלקתיות – המקושרים לטרשת עורקים. כמו כן נבדקת התנגודת לאינסולין, רמות הומוציסטאין ורמות חמצון השומנים, וגורמים רבים נוספים אשר מקושרים להיווצרות פלאק טרשתי.

מטפלים רבים עושים שימוש בבדיקה הקרדיווסקולרית המקיפה במטרה לאתר ולמצוא את המקור לבעיות לב וכלי דם. בדיקה זו מספקת הערכת סיכון לגבי התפתחות מחלות לב וכלי דם, לרבות שבץ וסוכרת.

גם הכולסטרול נבדק בבדיקה זו, אך לא רק רמתו והיחס בין ערכי ה-LDL:HDL, אלא גם ערכי הכולסטרול המחומצן וגודל חלקיקי הכולסטרול (החלקיקים הקטנים והדחוסים של כולסטרול מסוג LDL מסוגלים לחדור לרקמת העורק ולגרום לתגובה חיסונית שמעורבת בתהליך של היווצרות טרשת עורקים).

כמו כן, ניתן לעשות בדיקות נוספות כגון: בדיקה מקיפה לבלוטת התריס, בדיקת בלוטת האדרנל, בדיקות B12 ברקמות, בדיקת רמות אומגה 3, בדיקת חומצות אורגניות בשתן ועוד. מאחר ומרבית הבדיקות מבוססות על מתן דגימת צואה, שתן, רוק או טיפת דם יבש, תהליך הבדיקה הוא פשוט ומהיר. לכל אדם יש היכולת לשפר את בריאותו ואיכות חייו אם רק תינתן לו הבחירה, לכן אני מזמין אתכם לשקול ברצינות ביצוע בדיקות אלו.